סטודנטים

שאלות נפוצות

מעבר סטודנטים מעזה לגדה המערבית

מדוע סטודנטים מעזה שהתקבלו ללימודים באוניברסיטאות בגדה אינם יכולים להגיע ללימודיהם?

החל משנת 2000, עם ההגבלות שהטילה ישראל על התנועה בין רצועת עזה והגדה המערבית לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה, הטילה מדינת ישראל איסור גורף על יציאתם של תושבי עזה ללימודי השכלה גבוהה בגדה המערבית. מאז, בקשותיהם של סטודנטים מעזה לעבור לגדה המערבית לצורך לימודים מסורבות באופן גורף, בלי שמתבצעת בדיקה ביטחונית פרטנית לכל סטודנט.

אבל בית המשפט העליון קבע שהאיסור הגורף על מעבר סטודנטים מעזה לגדה הוא חוקי, נכון?

לא מדויק. ב-2005 עתרה עמותת גישה לבג"ץ בשם עשרה סטודנטים תושבי עזה, בבקשה לאפשר להם לעבור לגדה לצורך לימודי ריפוי בעיסוק באוניברסיטת בית לחם, שם מתקיימת התכנית היחידה שמכשירה מרפאים בעיסוק בשטחים הפלסטיניים. המדינה סירבה לערוך בדיקה פרטנית של בקשותיהם ומנעה את המעבר בטענה כי סטודנטים משתייכים ל"קבוצת סיכון" וכי אוניברסיטאות בגדה משמשות כ"חממות לגידול מפגעים". בקיץ 2007 דחה בית המשפט העליון את העתירות, אך המליץ לכונן מנגנון "שיעסוק פרטנית במקרים שלפתרונם עשויות להיוודע השלכות אנושיות חיוביות" (בג"ץ 11120/05 חמדאן נ' אלוף פיקוד הדרום). למיטב ידיעתנו, בניגוד להמלצת בית המשפט, עד היום לא ניתן לאף סטודנט מרצועת עזה היתר כניסה לישראל לצורך מעבר ללימודים בגדה המערבית.

כמה סטודנטים מעזה התקבלו לאוניברסיטאות בגדה המערבית אולם אינם יכולים להגיע ללימודיהם?

כתוצאה מהאיסור הגורף שמטילה ישראל החל משנת 2000 על מעבר סטודנטים מרצועת עזה לגדה המערבית, חלה ירידה דרסטית במספר הסטודנטים מעזה המבקשים להתקבל ללימודים בגדה, שכן מה הטעם לעשות את המאמץ להירשם לאוניברסיטה בגדה אם ממילא יתקלו מאמציהם באיסור מצד ישראל?  בשנת 1998, לפני הטלת האיסור, היו רשומים כאלף סטודנטים מרצועת עזה באוניברסיטאות בגדה המערבית; כיום, ידוע לעמותת גישה על כמה בודדים בלבד שעוד טרחו להירשם לאוניברסיטאות בגדה. אולם, כל עוד האיסור על יציאתם של סטודנטים מעזה נותר בעינו, לא נדע בדיוק כמה סטודנטים מעזה היו נרשמים לאוניברסיטאות בגדה לו הייתה להם אפשרות לנוע לשם.  ככל שמדיניות זו נותרת בתוקף זמן רב יותר, כך נופלת רוחם של הסטודנטים והם מתייאשים מהגשת בקשות לאוניברסיטאות בגדה המערבית, מתשלום דמי הרשמה, ומאבדן מקומותיהם באוניברסיטאות ובמלגות שזכו בהן למימון לימודיהם.

מדוע שסטודנטים מעזה לא ילמדו ברצועת עזה?

בחמש האוניברסיטאות בעזה לומדים כ-60,000 סטודנטים במגוון תחומים. עם זאת, מערכת ההשכלה הגבוהה הפלסטינית תוכננה, התפתחה ותפקדה במהלך השנים כמערכת אחת, שנועדה לענות על צרכי הגדה המערבית ורצועת עזה גם יחד. כמו בתחומים אחרים, גם תחום ההשכלה הגבוהה בשטחים התפתח בצורה מעמיקה וענפה יותר בגדה המערבית, בה פועלות רוב האוניברסיטאות ורוב המכללות הפלסטיניות להכשרה מקצועית. לרשות הסטודנטים באוניברסיטאות הגדה עומד מספר כפול של מרצים, באופן יחסי, לעומת המצב באוניברסיטאות עזה, ומוצע בהן מבחר לימודים עשיר יותר: מספר תכניות הלימוד לתואר ראשון בגדה גדול בכ-30% מזה שמוצע באוניברסיטאות בעזה, ומספר התכניות לתואר שני גדול בכ-40% בגדה לעומת עזה. בגדה ניתן גם לרכוש תארים חשובים שלא מוצעים בעזה, כמו רפואת שיניים, ריפוי בעיסוק, הנדסה רפואית, וטרינריה, שימור הסביבה, דמוקרטיה וזכויות אדם, ודוקטורט בכימיה.

המגבלות של מערכת ההשכלה הגבוהה ברצועת עזה נובעות, בין השאר, מהגבלות התנועה שהטילה ישראל על כניסה לרצועה במהלך השנים. באמצעות הגבלות אלה מנעה ישראל את כניסתם לרצועה של מרצים וחוקרים מחו"ל, ואפילו מהגדה המערבית. במקביל, הגבילה ישראל את האפשרויות של מרצים ואקדמאים מעזה לצאת לחו"ל לפעילות אקדמית ומחקרית. הסגר ההולך ומתהדק שמטילה ישראל על רצועת עזה, בעיקר מאז 2007, גורם למחסור בספרי לימוד וציוד מעבדה באוניברסיטאות הרצועה. מאנשי הסגל האקדמי נחסמת הגישה לכנסים והשתלמויות בינלאומיים ונכפה עליהם ניתוק מהעולם החיצון.

סטודנטים מעזה נהגו לבחור באוניברסיטה בגדה המערבית על מנת ללמוד בה תואר שאינו קיים בעזה, להשתלב בתכנית לימודים מתאימה, ללמוד מפי מרצה מועדף, או לשם שינוי סביבת מגורים ואוירה כפי שעושים צעירים רבים בארץ ובעולם. האיסור על מעברם לגדה פוגע בשאיפותיהם של הסטודנטים להתפתחות אישית ומקצועית, שולל מרבים מהם את האפשרות לספק לתושבי עזה שירותים להם הם נזקקים, ומונע מהם את הגשמת שאיפתם לתרום באמצעות ההשכלה שירכשו לבניית חברה אזרחית משכילה, מתוקנת ומשגשגת ברצועת עזה.

האם ישראל אינה מונעת מהסטודנטים לעבור לגדה בשל איומים ביטחוניים קונקרטיים?

לא. החל משנת 2000 ישראל מונעת מסטודנטים לעזוב את רצועת עזה ללימודים בגדה באופן גורף, על ידי סירוב לכל בקשת מעבר למטרות לימודים, בלי להתייחס כלל לשאלה אם גורמי ביטחון ישראליים מחזיקים במידע ביטחוני הנוגע למי מן הסטודנטים באופן פרטני. האיסור הגורף מנומק בטענה שצעירים בין הגילאים 16 ו-35, ובייחוד סטודנטים בקבוצת גיל זו, מציבים איום כללי בהיותם שייכים ל"פרופיל סיכון". הצבא טען לפני בית המשפט שגם אם גורמי הביטחון ערכו בדיקה פרטניות ולא מצאו מידע שמצביע על כך שסטודנט פלוני מהווה סיכון ביטחוני בעת שביקש לעבור מרצועת עזה לגדה המערבית, ייתכן ורצון לעסוק בפעילות שתסכן את הביטחון יתעורר אצל אותו סטודנט עם הגיעו ליעדו. עקב אפשרות תיאורטית זו, לטענת הצבא, לא ניתן לאפשר לאף סטודנט לעבור מעזה לגדה, גם אם בדיקה פרטנית לא תגלה שום מידע שמצביע על סיכון ביטחוני. הצבא אפיין את האוניברסיטאות בגדה המערבית כ"חממות לגידול מפגעים", וטען שטמונים סיכונים מיוחדים במתן היתרים לסטודנטים – יותר מאשר לאנשים צעירים אחרים – לנוע בין רצועת עזה לגדה המערבית. ישראל מיומנת בביצוע בדיקה ביטחונית פרטנית, והוכיחה זאת בהצלחה בעבר לגבי פועלים, סוחרים ובני זוג של אזרחים ישראלים, אשר ביקשו להיכנס מעזה לישראל. למרות זאת, היא מסרבת לערוך בדיקות כאלה לסטודנטים מעזה, ובוחרת לראות בכל צעיר המבקש לרכוש השכלה ולבנות את עתידו כאיום פוטנציאלי על ביטחון ישראל. בכך, מופרת זכותם של הסטודנטים לחינוך באופן גורף, ללא שנבדקות בקשותיהם באופן פרטני, ונפגעים סיכוייה של כלל החברה בעזה לקדמה ולשגשוג.

למה מדינת ישראל צריכה לתת לפלסטינים תושבי עזה לעבור בשטחה?

הגדה המערבית ורצועת עזה, למרות הנתק הפיזי ביניהם, תפקדו במשך שנים עבור תושביהם כיחידה חברתית ותרבותית אחת. במסגרת הצהרת הכוונות מ-1993, ומאוחר יותר בהסכם הביניים שנחתם בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית ב-1995 ("הסכם אוסלו"), הכירה ישראל בכך ששני האזורים מהווים "יחידה טריטוריאלית אחת", בה עתידה להתממש זכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית ובה יש לאפשר לתושבים חופש תנועה. כחלק מהסכמי אוסלו הוחלט על הנהגת "מעבר בטוח" בשטח ישראל,  בו יוכלו פלסטינים לנוע בחופשיות בין הגדה לרצועה. רק באוקטובר 1999 נפתח לראשונה אחד הנתיבים של ה"מעבר הבטוח" בין האזורים, והוא פעל כשנה אחת בלבד. עם תחילת האינתיפאדה השנייה סגרה ישראל את המעבר ופעילותו לא חודשה מאז, חרף הבטחות מחודשות שניתנו לאפשר את המעבר (למשל, בהסכם המעברים משנת 2005). ההסכמים המדיניים נותנים ביטוי לזכות שמעוגנת במשפט הבינלאומי בדבר זכויות אדם, והיא זכותו של כל אדם לנוע בחופשיות בתוך הטריטוריה שלו.

החובה לאפשר את המעבר בין עזה לגדה נובעת גם מהזכות המוכרת במשפט הבינלאומי הפומבי כזכות המעבר: מדינה מחויבת לאפשר מעבר בתחומה לאנשים המבקשים להגיע למדינה אחרת, כאשר המעבר נחוץ וכשאין בו כדי לפגוע במדינת המעבר. חובה זו מתקיימת גם אם קיימות חלופות למעבר. טריטוריה מפוצלת, דוגמת הטריטוריה הפלסטינית, היא בין המקרים שתרמו להתפתחות עיקרון זכות המעבר.

אולם לא די בכך שישראל אוסרת על סטודנטים מעזה לעבור לגדה המערבית דרך שטחה, היא אף מסרבת לתת להם להיכנס לגדה מירדן דרך מעבר אלנבי, מה שכלל אינו מצריך מעבר בתוך שטחי ישראל. מכאן עולה כי לא עצם המעבר בישראל הוא שמכתיב את סירובה לאפשר מעבר לגדה עבור תושבי עזה, כי אם רצונה של ישראל למנוע מסטודנטים תושבי עזה מלשהות בגדה המערבית, ללא קשר לנתיב המעבר.

למה ישראל צריכה להקל על פלסטינים מעזה, כשהם ממשיכים לירות קסאמים ולהחזיק בגלעד שליט?

הסגר ההדוק שמטילה ישראל על רצועת עזה פוגע בכל אחד ואחת מתושבי הרצועה – שלמעלה ממחצית מהם קטינים – ללא כל קשר למעורבותם האישית בפעולות אלימות נגד ישראל. בכך, מהווה הסגר ענישה קולקטיבית, עליה אוסר המשפט הבינלאומי. האיסור על הענשת אזרחים בגין פעולות שלא הם ביצעו מהווה עקרון יסוד במשפט ההומניטרי והוא נותן ביטוי לרצון להבחין בין אלה שמשתתפים בלחימה לבין אזרחים שאינם משתתפים בלחימה, תוך קביעת הגנות מיוחדות על האחרונים. ירי קסאמים לעבר אוכלוסיה אזרחית בישראל הוא פסול ומהווה הפרה של המשפט הבינלאומי. עם זאת, הוא אינו מצדיק הטלת הגבלות תנועה על כלל האוכלוסייה האזרחית הפלסטינית ברצועת עזה,  בגין נסיבות פוליטיות ואחרות שאינן בשליטתה. בדומה, גם החזקתו של גלעד שליט בשבי אינה מצדיקה הטלת מגבלות על כלל התושבים. אם לשפוט לפי התבטאויות אחרונות מפי ממשלת ישראל, גם בשחרור שליט לא יהיה בכדי להבטיח את הסרת ההגבלות על תנועתם של תושבי עזה. מעבר לכך, יש לציין שאמנם בתגובה לירי הקסאמים, לשביית שליט ולשלטון חמאס הידקה ישראל את הסגר עד מאוד, אולם ההגבלות על התנועה, בעיקר בין עזה לגדה המערבית, הוטלו שנים רבות קודם לכן. האיסור על תנועת סטודנטים מעזה לגדה המערבית, למשל, נמשך כבר מאז שנת 2000.

למה ישראל אחראית לסטודנטים הפלסטינים מעזה?

שליטתה הנמשכת של ישראל על היבטים מרכזיים של החיים ברצועת עזה מטילה עליה חובות. מאז 1967 שולטת ישראל ברצועת עזה ובגדה המערבית ככוח כובש. גם אחרי מימושה של תוכנית "ההתנתקות" בספטמבר 2005, במסגרתה פינתה ישראל מרצועת עזה מתקני קבע צבאיים והתנחלויות אזרחיות, מוסיפה ישראל לשלוט באופן מלא במים הטריטוריאליים ובמרחב האווירי של רצועת עזה וכן במעברים היבשתיים בין הרצועה וישראל. בנוסף, מקיימת ישראל שליטה עקיפה אך מהותית במעבר רפיח שבין עזה ומצרים. השליטה הישראלית על המעברים בין רצועת עזה והעולם החיצון, בנוסף לשליטתה על היבטים משמעותיים אחרים של החיים ברצועת עזה כגון מרשם אוכלוסין ומערכת המיסוי, וכן התחייבותה של ישראל בהסכם הביניים, שהינו בעל תוקף משפטי, לכבד את קיומן של עזה והגדה המערבית כיחידה טריטוריאלית אחת שבתוכה יש לאפשר חופש תנועה לאנשים ולסחורות – יוצרות מחויבויות של ישראל לאוכלוסיית הרצועה. לפי עמדת גישה, מחויבויות אלה נובעות מהמשפט ההומניטרי הבינלאומי, בשל היותה של ישראל הכוח הכובש בעזה.  גם בית המשפט העליון, הגורס כי דיני הכיבוש אינם חלים על עזה, קבע כי ישראל מוסיפה לשאת בחובות ביחס לתושבי עזה אשר נובעות, בין היתר, ממצב הלחימה בין ישראל לבין חמושים בעזה, משליטתה הנמשכת בגבולותיה של עזה וכן מהתלות החזקה שנוצרה ברצועה בשירותים מטעם ישראל, בעקבות השנים בהן שלטה ישראל ברצועה ישירות, מ-1967 ועד 2005 . כך או אחרת – ישראל עודנה נושאת באחריות כלפי רצועת עזה ותושביה לגבי התחומים בהם היא שולטת, ובכלל זאת מעבר של אנשים מעזה ואליה. מעבר לכך, ישראל מחויבת על פי המשפט הבינלאומי ובפרט על פי האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות, עליה היא חתומה, לכבד את זכות התנועה של  הפלסטינים הנמצאים תחת שליטתה.

3 תגובות על ”סטודנטים“

  1. מאת כפיר:

    המצב שם קשה, זה חייב להשתנות

  2. מאת יונתן:

    אני לא הצבעתי לביבי, אבל בכל זאת אני סובל מהממשלה הקטסטרופלית שהוא עומד בראש, וכמוני יש עוד רבים. האם זו "ענישה קולקטיבית"?
    ברור שלא, וכך גם בעזה התושבים סובלים בגלל שלטון החמאס שלא כולם הצביעו בעדו. זו האחריות שלהם להאבק נגד שלטון החמאס ולהפיל אותו, שיפסיקו להתבכיין.

  3. מאת אלי:

    שאלה אחת בלבד על המשחק:
    בדף הפתיחה למשחק יש סמל של האיחוד האירופי.
    מה אני צריך להבין מכך?
    מי מקבל את הסיוע האירופי?
    כמה אנשים מקבלים תשלום באתר הזה?
    האם אפשר להתקבל לעבודה?
    האם זה מפריע שהדעות שלי הם ימניות?
    (אני זקוק לכסף).

הוספת תגובה

יש למלא את הפרטים למטה.
שם
אימייל
אתר
תגובתך