משפחות

שאלות נפוצות

פירוד משפחות

מה מונע מתושבי רצועת עזה לעבור לגדה לצורך איחוד משפחות?

ישראל אוסרת ככלל על מעבר של תושבים פלסטיניים מרצועת עזה לגדה המערבית, למעט בנסיבות חריגות ונדירות. ישראל מצהירה שקשרי משפחה כשלעצמם אינם נכללים בגדר הנסיבות הללו, ואינם מהווים נימוק הומניטרי שיצדיק מתן רשות לעבור לגדה. זאת, למרות שישראל הכירה, במסגרת הסכמי הביניים, בזכותם של פלסטינים לבחור את מקום מגוריהם בשטחים. בנוסף, אוסרת ישראל מאז 2007 כמעט לחלוטין על המעבר בין רצועת עזה לגדה המערבית גם לשם ביקורים. מכיוון שבין התושבים בגדה המערבית וברצועת עזה קשרים משפחתיים רבים, מדיניות ישראל מפרידה בין הורים לילדיהם ובין בני זוג. פעולות משפחתיות שבמצב רגיל נתפסות כמובנות מאליהן – לבקר בן משפחה חולה, להשתתף בטקס כלולות של אחות, לבחור כבני זוג את מקום המגורים ואף לקיים חיי משפחה תחת קורת גג אחת – הפכו למשאת נפש בלתי ניתנת למימוש עבור משפחות פלסטיניות שמחולקות בין רצועת עזה והגדה המערבית.

מהם הקריטריונים למעבר מעזה לגדה לצורך איחוד משפחות?

במהלך 2008 הגיש המוקד להגנת הפרט מספר עתירות לבג"ץ בעניינם של פלסטינים שהמדינה התנגדה להעברת מגוריהם מעזה לגדה, למרות שלא הייתה נגדם מניעה ביטחונית. במסגרת הדיון בעתירות חייב ביהמ"ש את המדינה לגבש נוהל לטיפול בבקשות למעבר של פלסטינים מעזה לגדה. נוהל זה, שגיבשה ישראל, הופך את העתקת המגורים מעזה לגדה המערבית לכמעט בלתי אפשרית. גם כאשר קיימות נסיבות הומניטריות מובהקות – יתום המתגורר בעזה המבקש להתאחד עם ההורה שנותר לו בגדה המערבית, קשיש סיעודי המבקש להיות מטופל על ידי בן משפחה בגדה, או בן זוג המופרד מבת זוגו – לא תתיר ישראל את המעבר אלא בנסיבות חריגות ביותר. במסגרת הנוהל, הצהירה ישראל שקשרי משפחה כשלעצמם אינם מהווים נימוק הומניטרי לקבלת אישור לעבור לגדה לצורך העתקת מגורים, גם אם מדובר בבני זוג שמבקשים להתאחד או באם וילדיה המבקשים להתאחד עם אבי המשפחה. האפשרות לעבור לגדה המערבית מוגבלת לחולים כרוניים, ילדים יתומים וקשישים במצב סיעודי, ורק בתנאי שהם מבקשים לקבל טיפול והשגחה מבני משפחה מדרגה ראשונה המתגוררים בגדה, ושאין להם קרובים מדרגה כלשהי בעזה, המסוגלים לטפל בהם. כשהיא חוסמת כמעט לחלוטין אפשרות של העתקת המגורים מעזה לגדה המערבית, מפרידה ישראל בין הורים לילדיהם ובין בני זוג ושוללת מתושבים פלסטיניים את הזכות הבסיסית לחיי משפחה ולבחירת מקום מגוריהם. בנוסף, על פי כללי הנוהל הנוקשים, קל יותר לנתין זר המתגורר בגדה לקבל מעמד של תושב השטחים, מאשר לפלסטיני מעזה אשר הצליח לעמוד בקריטריונים החריגים למעבר לגדה: אישור למגורי קבע יינתן במקרה כזה רק לאחר שבע שנים של שהייה בגדה בהיתרים זמניים.

למה מדינת ישראל צריכה לתת לבני משפחה פלסטינים לעבור בשטחה?

הגדה המערבית ורצועת עזה, למרות הנתק הפיזי ביניהם, תפקדו במשך שנים עבור תושביהם כיחידה חברתית ותרבותית אחת. במסגרת הצהרת הכוונות מ-1993, ומאוחר יותר בהסכם הביניים שנחתם בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית ב-1995 ("הסכם אוסלו"), הכירה ישראל בכך ששני האזורים מהווים "יחידה טריטוריאלית אחת", בה עתידה להתממש זכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית ובה יש לאפשר לתושבים חופש תנועה. כחלק מהסכמי אוסלו הוחלט על הנהגת "מעבר בטוח" בשטח ישראל, בו יוכלו פלסטינים לנוע בחופשיות בין הגדה לרצועה. רק באוקטובר 1999 נפתח לראשונה אחד הנתיבים של ה"מעבר הבטוח" בין האזורים, והוא פעל כשנה אחת בלבד. עם תחילת האינתיפאדה השנייה סגרה ישראל את המעבר ופעילותו לא חודשה מאז, חרף הבטחות מחודשות שניתנו לאפשר את המעבר (למשל, בהסכם המעברים משנת 2005). ההסכמים המדיניים נותנים ביטוי לזכות שמעוגנת במשפט הבינלאומי בדבר זכויות אדם, והיא זכותו של כל אדם לנוע בחופשיות בתוך הטריטוריה שלו.

החובה לאפשר את המעבר בין עזה לגדה נובעת גם מהזכות המוכרת במשפט הבינלאומי הפומבי כזכות המעבר: מדינה מחויבת לאפשר מעבר בתחומה לאנשים המבקשים להגיע למדינה אחרת, כאשר המעבר נחוץ וכשאין בו כדי לפגוע במדינת המעבר. חובה זו מתקיימת גם אם קיימות חלופות למעבר. טריטוריה מפוצלת, דוגמת הטריטוריה הפלסטינית, היא בין המקרים שתרמו להתפתחות עיקרון זכות המעבר.

אולם לא די בכך שישראל אוסרת על פלסטינים מעזה לעבור לגדה המערבית דרך שטחה, היא אף מסרבת לתת להם להיכנס לגדה מירדן דרך מעבר אלנבי, מה שכלל אינו מצריך מעבר בתוך שטחי ישראל. מכאן עולה כי לא עצם המעבר בישראל הוא שמכתיב את סירובה לאפשר מעבר לגדה עבור תושבי עזה, כי אם רצונה של ישראל למנוע מסטודנטים תושבי עזה מלשהות בגדה המערבית, ללא קשר לנתיב המעבר.

למה ישראל צריכה להקל על פלסטינים מעזה, כשהם ממשיכים לירות קסאמים ולהחזיק בגלעד שליט?

הסגר ההדוק שמטילה ישראל על רצועת עזה פוגע בכל אחד ואחת מתושבי הרצועה – שלמעלה ממחצית מהם קטינים – ללא כל קשר למעורבותם האישית בפעולות אלימות נגד ישראל. בכך, מהווה הסגר ענישה קולקטיבית, עליה אוסר המשפט הבינלאומי. האיסור על הענשת אזרחים בגין פעולות שלא הם ביצעו מהווה עקרון יסוד במשפט ההומניטרי והוא נותן ביטוי לרצון להבחין בין אלה שמשתתפים בלחימה לבין אזרחים שאינם משתתפים בלחימה, תוך קביעת הגנות מיוחדות על האחרונים. ירי קסאמים לעבר אוכלוסיה אזרחית בישראל הוא פסול ומהווה הפרה של המשפט הבינלאומי. עם זאת, הוא אינו מצדיק הטלת הגבלות תנועה על כלל האוכלוסייה האזרחית הפלסטינית ברצועת עזה,  בגין נסיבות פוליטיות ואחרות שאינן בשליטתה. בדומה, גם החזקתו של גלעד שליט בשבי אינה מצדיקה הטלת מגבלות על כלל התושבים. אם לשפוט לפי התבטאויות אחרונות מפי ממשלת ישראל, גם בשחרור שליט לא יהיה בכדי להבטיח את הסרת ההגבלות על תנועתם של תושבי עזה. מעבר לכך, יש לציין שאמנם בתגובה לירי הקסאמים, לשביית שליט ולשלטון חמאס הידקה ישראל את הסגר עד מאוד, אולם ההגבלות על התנועה, בעיקר בין עזה לגדה המערבית, הוטלו שנים רבות קודם לכן. האיסור על תנועת סטודנטים מעזה לגדה המערבית, למשל, נמשך כבר מאז שנת 2000.

האם מדינת ישראל אינה זכאית להרחיק את תושבי עזה מהגדה?

לפלסטינים תושבי השטחים הזכות לנוע ולבחור את מקום מגוריהם ברחבי השטח הכבוש, לאור ההגנה שמעניק המשפט הבינלאומי לאדם לנוע בחופשיות בתוך הטריטוריה שלו. יצוין, שישראל התחייבה במפורש בהסכמי אוסלו לשמר את מעמדן של רצועת עזה והגדה המערבית כ"יחידה טריטוריאלית אחת" שיש לאפשר בה חופש תנועה. לעומת זאת, ישראל פועלת החל משנת 2000 בדרכים שונות למנוע מעבר בין עזה לגדה, תוך הפעלת חסמים בירוקרטיים הולכים ומחמירים. אחד הכלים בהם עושה ישראל שימוש כדי להעמיק את ההפרדה בין רצועת עזה לגדה המערבית הוא השליטה שהיא מוסיפה להחזיק במרשם האוכלוסין הפלסטיני: מאז שנת 2000 מסרבת ישראל לשנות את מענם הרשום של פלסטינים הרשומים כתושבי הרצועה, גם אם הם עברו לגדה וחיים בה שנים רבות.

המען הרשום בתעודת הזהות הוא שקובע גורלות של יחידים ומשפחות:  אלפי פלסטינים המתגוררים מזה שנים בגדה המערבית רשומים עדיין כמתגוררים ברצועת עזה בשל האיסור על שינוי המען מעזה לגדה.  ישראל רואה בהם "שוהים בלתי חוקיים" בגדה, ופועלת להרחיקם לעזה מהגדה או למנוע את יציאתם בחזרה לגדה בעת ביקורם בחו"ל או ברצועה – פעולות שגורמות להפרדתם מבני משפחתם שבגדה.

למה שבני המשפחה לא יחיו ביחד ברצועת עזה?

ישראל אוסרת על מעבר פלסטינים מעזה לגדה, גם לצורך איחוד משפחות, למעט במקרים חריגים ונדירים. לעומת זאת, ישראל נוטה להתיר לבני משפחה שחצויה בין שני האזורים להתאחד ברצועת עזה. בכך, מאפשרת ישראל מעבר חד כיווני ויוצרת לחץ כבד על פלסטינים שרוצים לשמור על שלמות משפחתם לעקור מהגדה לעזה. זהו מעשה בעל  השלכות לא קלות, שכן הוא דורש מתושבים פלסטיניים אשר מתגוררים בגדה שנים רבות, ואף נולדו במקום, לעזוב את בתיהם, מקורות פרנסתם וקשריהם המשפחתיים והחברתיים בגדה המערבית. בשל הגבלות התנועה, משמעות המעבר לעזה הינה ניתוק מקרובי משפחה בגדה וחוסר האפשרות לבקרם, גם במקרים של שמחות, מחלות או אבל.

האם ישראל אינה מונעת ממשפחות מרצועת עזה והגדה המערבית להתאחד בשל איומים ביטחוניים קונקרטיים?

לא. ישראל מונעת ממשפחות להתאחד באופן גורף, מבלי שמתבצעת בכלל בדיקה ביטחונית פרטנית בכל מקרה. אף תושבים פלסטיניים אשר לישראל אין טענה ביטחונית כלפיהם אינם מורשים לעבור מעזה לגדה, אם אינם עומדים בקריטריונים המחמירים של המדינה. איסור המעבר נעשה כמעט מוחלט בעקבות החלטת הקבינט המדיני-ביטחוני מספטמבר 2007 להגביל תנועת אנשים וסחורות אל רצועת עזה וממנה, בתגובה לעליית חמאס לשלטון ולירי על מטרות אזרחיות בתוך ישראל. ההגבלות הללו אינן מוטלות על מנת להתמודד עם איום ביטחוני קונקרטי שיוצרת תנועת אנשים, כי אם מטרתן היא להפעיל לחץ על ממשלת חמאס ברצועת עזה באמצעות הטלת מגבלות על האוכלוסייה האזרחית ברצועה. חשוב לזכור שמדובר בהגבלות שמיועדות למנוע ממשפחות להתאחד בתוך הגדה המערבית, ללא קשר לשאלת המעבר דרך ישראל: בהיעדר טענה ביטחונית, ישראל תאפשר מעבר דרך שטחה לבני משפחה פלסטינית חצויה המבקשים להתאחד ברצועת עזה, אבל לא לבני משפחה שמבקשים להתאחד בגדה המערבית, כך שמדובר בהגבלות שפועלות לכיוון אחד בלבד. כמו כן, מדיניות ההרחקה מהגדה המערבית לרצועת עזה מונעת מתושבים פלסטיניים להמשיך לשהות במקום מגוריהם, ללא קשר לשאלת המעבר דרך ישראל. האפקט הצפוי מראש של המדיניות – מעבר בכיוון אחד, מהגדה לעזה – מעלה תהיות באשר למניעים של מדינת ישראל, אשר זנחה את תביעותיה הטריטוריאליות ברצועת עזה אבל לא בגדה המערבית.

4 תגובות על ”משפחות“

  1. מאת בקרו:

    משפחת שליט ואיתה כל עם ישראל רוצה כבר 4 שנים להתאחד עם בנה גלעד, לדעת מה מצבו ההומניטרי וכו' וכו'. אולי תמציאו לנו בבקשה משחק אילוסטרציה לתאור המצב?

  2. מאת דוד:

    בקרו, עד כמה שהמצב של גלעד שליט קשה, גלעד שליט הוא רק בנאדם אחד והחזקתו בשבי נוגעת בעיקר למשפחתו המיידית.

    הפרדות המשפחות הפלסטיניות משפיעות על אלפים של בני אדם ולאף אחד בעם ישראל לא אכפת.
    מה גם שעצם היותו של גלעד שליט מנותק ממשפחתו לא מתרצת את ניתוקם של הפלסטינים המוזכרים למעלה ממשפחותיהם.

    לכן, אם אתה אדם שרואה קודם כל את האדם שמולך באשר הוא ולא מה שהאדם הזה מסמל בשבילך (חייל, יהודי, ישראלי וכו') אז אתה צריך לדרוש את תיקונם של הנהלים שמפרים את זכותם של הפלסטינים להתאחד עם בני משפחותיהם, ומצבם (בגלל היקף התופעה וחוסר האכפתיות של הציבור שבעקיפין אחראי להיווצרות התופעה) אמור לדרוש ממך יותר תשומת לב.
    יש מספיק בני אדם בעולם שדואגים לגלעד שליט. לא צריך משחקים בשביל זה.
    אף אחד בישראל לא מכיר את הסיפורים על הפרדת משפחות פלסטיניות.
    המשחק הזה נועד לשנות את זה.

  3. מאת אלי:

    כל הסיובת שאתם מונים לכך שיש קשר בין עזה לגדה מתחילות בהסכם אוסלו.
    שוב הוכחה לכך שכל פעולה או הסכם שלנו שבו אנחנו הולכים לקראת הפלסטינים יוצר מציאות יותר רעה לישראל ממה שהיה קודם.
    האם לפני תוכנית ההתנתקות היו לנו דברים כמו גולדסטון והמשט?
    האם לפני הסכמי אוסלו הייתה תביעה ברורה של ארגוני 'זכויות אדם' להכיר בטענה המגוחכת שעזה והגדה המערבית מהווים יחידה טריטוריאלית אחת?

    ואנחנו חשבנו שבסכמים ונסיגות יקדמו אותנו בדעת הקהל בעולם….
    איזה תמימות יהודית שמתעלמת מהאנטישמיות….

  4. מאת ננו:

    לי לא אכפת ממשפחות פלסטיניות (אם יש כזה דבר.. בלוף) שהרי ישראל נותנת כסף ללא סוף לרצועה, והם בתמורה יורים קסאמים, עושים פיגועים, חוטפים חיילים, יש להם בקוראן מצווה לגנוב מיהודי (בהתערבות) ואיסור שישן בביתם יהודי (גם מתערב), הם מנצלים את הדמוקרטיה וטוב ליבה של ישראל להסתה נגדה, לניצול וסחיטה מקסימלית – ואת זה צריך לעצור!!! הם צריכים לקחת אחריות על המצב של עצמם, כי גם כשיש כסף, הם לא ידעים לנצלו, אלא לפעולות טירור. הם פשוט לא יודעים לחיות, קיצוניים, וגם אם ידברו איתי בנועם – אני לא אאמין לשום מילה שלהם. לא סתם נכתב: "ויהי ישמעאל פרא אדם".. הם פראי אדם חוליגניים שעושים יותר מידי רעש!! שטח כבוש??? ישראל דרה בארץ לפני כ 3000 שנה, האמפריה החשמונאית כבר שכחתם? או שלא הייתם בשיעורי היסטוריה??!!!!!!!!!

הוספת תגובה

יש למלא את הפרטים למטה.
שם
אימייל
אתר
תגובתך